גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחסום הווטו האמריקאי נחצה: היד שלא הורמה ממוטטת את חומת המגן הדיפלומטית של ישראל

ייתכן כי ההימנעות הזו מתחילה לשנות את כללי ההתנהגות ולהפוך על ראשן את הציפיות הטבעיות ● היא, אולי, שוות־ערך להחלטה היסטורית של מועצת הביטחון מנובמבר 1977 נגד דרום אפריקה

צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אין עוד טעם להתכחש לאחת התוצאות הבלתי־צפויות ביותר של מלחמת חמאס בישראל: התמוטטות חומת המגן הדיפלומטית שלה. זו, כמובן, תוצאה פרדוקסלית של מה שהתחיל כטבח עצום ממדים בידי חמאס. במשך שעה קלה, ישראל נהנתה מאהדה בינלאומית מסיבית, בוודאי בעולם הדמוקרטי. מנהיגי הדמוקרטיות הצטופפו בתור כדי להציע ניחומים, עידוד ותמיכה לישראל המיוסרת.

ההצעה להפסקת אש מיידית אושרה באו"ם: מה משמעותה?
כותרות העיתונים בעולם | הסערה שמאיימת על יחסי ישראל ואחת מידידותיה הוותיקות

הריצו נא את הסרט חמישה חודשים וחצי קדימה: ישראל מתקרבת אל מעמד של נידוי בינלאומי. לא זו בלבד שהפגנות ענק נגדה נערכות על פני כל אירופה, ושערים אמריקאיות, בזו אחר זו, מקבלות החלטות (ריקות מתוכן ממשי) להפסקת אש בעזה, אלא שהחומה האחרונה קורסת.

ב-50 השנה האחרונות, ישראל יכלה לסמוך על וטו אמריקאי במועצת הביטחון כמעט בכל עניין חשוב. היום נפל דבר. ידה של ארה"ב לא התרוממה נגד הצעת החלטה להפסקת אש חד־צדדית בעזה "עד סוף הרמדאן". והיא לא התרוממה, על אף שעצם ההיגיון של ההחלטה הזו מנוגד לכל מה שארה"ב דרשה ועשתה בחודשים האחרונים. גם כאשר התבטאה בגלוי, לפעמים בחריפות, נגד הפגיעה באזרחים פלסטיניים, והתנגדה בפומבי למהלכים צבאיים חדשים, וושינגטון עיגנה את ביקורתה בנוסחאות קונסטרוקטיביות של הדדיות, של קח־ותן. לא היום, לא עוד.

הפעם, ממשל אמריקאי לא מנע החלטה שחד־צדדיות עוינת טבועה בה, גם היא מעלה מס שפתיים לחטופים; החלטה שלא נועדה, כמובן, להשיג תוצאות מיידיות, אבל נועדה בהחלט לטבוע נופך של חוסר־חוקיות על מלחמת המגן של ישראל. זו הייתה כוונת היוזמים מלכתחילה.

מצוידים בחתימת מועצת הביטחון, הם יוכלו לטעון מכאן ואילך שישראל מפרה את החוק הבינלאומי בעצם נוכחותה בעזה. מבחינת החוק הבינלאומי, הם יצדקו.

ההחלטה הזו פותחת תיבת פנדורה של תביעות משפטיות ושל יוזמות מדיניות, שעניינן הברור הוא דה־לגיטימציה של ישראל. עניין של זמן הוא, אולי רק ימים אחדים, לפני שתתחיל יוזמה להטיל סנקציות על ישראל בגין ההפרה של ההחלטה שעתה זה התקבלה.

ההימנעות הקודמת, דצמבר 2016

כמובן, ההחלטה הזו מוגבלת, לכאורה, רק לשבועיים הנותרים של הרמדאן, וממילא תוקפה יפקע בסוף הרמדאן; אבל זו רק התחכמות לגליסטית. מחסום הווטו האמריקאי נחצה. ארה"ב הכירה בצורך לכפות הפסקת אש ללא תנאים.

ואף כי סביר מאוד שהיא תתנגד לעיצומים קונקרטיים נגד ישראל, היא חשפה בזה את חולשתה שלה. העולם כולו עומד נגד ישראל - ונגד תמיכת ארה"ב בישראל; והיא, ארה"ב, מתקשה לשכנע את העולם, או אפילו את עצמה, שהיא צריכה להוסיף ולהטות כתף.

הפעם האחרונה בה ישראל חוותה משהו מעין זה, בנסיבות שונות לחלוטין, הייתה הימנעותה של ארה"ב, בימי ממשל אובמה האחרונים, מלהטיל וטו על גינוי ההתנחלויות.

ההחלטה ההיא, מס' 2334, התקבלה ב-23 בדצמבר 2016, חודש אחד ופחות לפני כניסת דונלד טראמפ לבית הלבן. ברוב של 14 מתוך 15 ובהימנעות ארה"ב, ההחלטה הטעימה את התנגדותה החד־משמעית של המועצה לכל שינוי בגבולות 1967, "אלא אם כן ייעשו על דעת שני הצדדים".

ישראל חרקה שיניים. ההימנעות האמריקאית התיישבה עם ההצטננות הכללית ביחסים, הממשלתיים והאישיים - אבל לא היו לה שיניים. ארה"ב הודיעה, עוד בשנות ה-70, שהיא חושבת את ההתנחלויות להפרה של החוק הבינלאומי. ההתנחלויות נמשכו, וההבעות התקופתיות של מורת־רוח נעשו בעיקר לצורך הפרוטוקול.

מה יקרה ל-69 האחוזים?

ההחלטה של היום מתקבלת בעיצומה של מלחמה, כאשר התקשורת והדיפלומטיה מלאות ניחושים והשערות על עיכוב של ציוד צבאי אמריקאי לישראל. המכון השוודי SIPRI, העוקב אחר מכירות נשק בעולם, הזכיר לנו בשבוע שעבר כי 69% מן הנשק שישראל רוכשת בחו"ל מגיע מארה"ב.

השאלה המעניינת את רוב הישראלים אינה כיצד יצביעו אלג'יריה, מלטה וגייאנה במועצת הביטחון, אלא אם ארה"ב אומנם תעכב נשק. השאלה הצריכה לעניין ישראלים היום, היא האם ייתכן קשר סיבתי ונסיבתי בין ההצבעה האמריקאית במועצת הביטחון, לבין החלטה אפשרית על עיכוב נשק.

במקרים האלה אין ברירה, אלא להסתמך הן על אינטואיציה והן על לקחים מן העבר.

האינטואיציה אומרת שלא יהיה מהלך אמריקאי כה רדיקלי. תהיה מורת־הרוח של וושינגטון מהתנהגות ישראל ומהתבטאויותיה אשר תהיה, הפקרת בעלת ברית במהלך מלחמה היא מהלך כה קיצוני, עם תוצאות כה מפליגות, עד שאין מנוס מלחשוב אותו לבלתי־סביר. והוא סביר עוד פחות מצד נשיא שאיבד את אפגניסטן ועלול לאבד בקרוב את אוקראינה (לא באשמתו, בשני המקרים, אבל כפי שאומרים האמריקאים, "במשמרת שלו").

מה קרה לדרום אפריקה

הנה משהו על ניסיון העבר. זה מביא אותנו לאנלוגיה לא כל כך נעימה, שמוטב להבין אותה לא כהשוואה מוסרית, אלא כהשוואה של דינמיקות דיפלומטיות: החלטת מועצת הביטחון 418 מנובמבר 1977 להטיל אמברגו צבאי מחייב על דרום אפריקה. היא נשלטה אז בידי המיעוט הלבן.

זו הייתה הפעם הראשונה שמועצת הביטחון החליטה פה אחד להעניש מדינה חברה, בחומרה מיוחדת. ארה"ב, בריטניה וצרפת הצביעו נגד יוזמות קודמות להעניש את דרום אפריקה. ממשל ג'ימי קרטר, שנכנס רק עשרה חודשים קודם, שינה את מדיניות ארה"ב, והקל בכך על דמוקרטיות מערביות אחרות לשנות כיוון.

ההחלטה ההיא לא מוטטה את דרום אפריקה, גם מפני שהייתה לה תעשיית נשק ענפה משלה, וגם מפני שנמצאו ארצות שהיו מוכנות להפר את החלטת מועצת הביטחון, בראש ובראשונה ישראל. האיום הצבאי על דרום אפריקה היה ממילא קטן בהרבה מזה המרחף על ישראל.

זמן קצר לאחר שנכנס לבית הלבן, קרטר שלח את סגנו, וולטר מונדייל, לפגישה דרמטית עם ראש ממשלת דרום אפריקה, ג'ון פוסטר. זה היה חצי שנה לאחר טבח של 400 ילדי בתי ספר שחורים ביד כוחות הביטחון הלבנים. מונדייל העניק אולטימטום לפוסטר: שינוי - או בידוד. דרום אפריקה דחתה את ההזהרה והתוצאות מיהרו להגיע.

האמברגו של מועצת הביטחון, כשלעצמו, לא שינה את המציאות בשטח - אבל התחיל דינמיקה דיפלומטית וציבורית. בתוך שנים אחדות, ארצות המערב התכסו ביוזמות מקומיות של חרם כלכלי ומדיני, שקיצרו את תוחלת החיים של המשטר הלבן. 12 שנה לאחר האמברגו, המשטר הודיע על נכונותו לפתוח את התהליך, שהוביל שלוש שנים אחר כך לכינון ממשלת הרוב השחור.

תגובת דרום אפריקה בנובמבר 1977 התאפיינה בזעם ובהתרסה. שר החוץ הדרום אפריקאי, 'פיק' בותה, שגריר לשעבר באו"ם, הכריז כי האמברגו הוא "עידוד לאלימות", וכי הוא רק מגביר את "נחישותם של של הדרום אפריקאים להגן על ארצם". קצת יותר מ-15 שנה אחר כך, בותה עצמו התמנה לשר זוטר יחסית בממשלת הרוב השחור, שהאמברגו של 1977 אישר וזירז.

המשבר בין ישראל לארה"ב הוא, אפוא, הרבה יותר מאי־הסכמה דיפלומטית ביום נתון. הוא עשוי לשנות את כללי ההתנהגות ולהפוך על ראשן את הציפיות הטבעיות.

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.

עוד כתבות

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

טקס הסיום הראשון של סטודנטים בסניף אוניברסיטת NYU בשנחאי, 2017 / צילום: Reuters, Ke yi

הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות

אוניברסיטאות אמריקאיות חותמות על חוזים ברחבי העולם כדי למכור את מומחיות המחקר וההכשרה שלהן, וכמה מההסכמים הרווחיים ביותר שלהן היו עם חברות שבסיסן בסין ● חוזים הוערכו ב-2.32 מיליארד דולר בין 2012 ל-2024, על רקע חששות בקונגרס כי הקשרים האקדמיים עלולים להוות סיכון ביטחוני לאומי

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

אברהם אסף / צילום: תמר מצפי

אברהם אסף, מייסד ובעל השליטה בקבוצת אמנת, נפטר בגיל 83

אסף הפך לבעל השליטה באמנת לאחר שרק לפני ארבעה ימים רכש את ההחזקות של שותפו לייסוד החברה, שמואל בר אור, (22.17%) תמורת כ-21.7 מיליון שקל ● מי שצפוי להמשיך אותו הוא בנו, סגן יו"ר החברה, ערן אסף

הנוף הנשקף מהררית / צילום: ליבי לוי

נסעתם לגליל בחג? אתם חייבים לעצור ביישוב הזה לחוויה תאילנדית אמיתית

קפה שהוא גם גלריה, מופע מוזיקלי של ערפול חושים, מעדנייה משובחת ושופינג ברוח האנתרופוסופיה ● ביקור ביישוב הררית, שמרגיש כמו יקום מקביל

אילוסטרציה: Shutterstock

גבולות אחריות המתווך לספק מידע ללקוחו

האם מתווך יכול להסתפק בנתונים שנמסרו לו על ידי המוכרים, או שעליו לקיים בדיקות עצמאיות לגבי מצב הנכס?

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

מפגין מניף שלט עם ''מהפכת אינתיפאדה'' בוושינגטון. תמיכות מפורשות באלימות / צילום: Associated Press, Lindsey Wasson

״אינתיפאדה עולמית״ מתפשטת בקמפוסים של ארה״ב אבל היא עשויה לחזק דווקא את הימין

זה מה שקרה למחאות הענק נגד מלחמת וייטנם ולמרד הסטודנטים בצרפת לפני 60 שנה ● התנועה הנוכחית מעתיקה בהצלחה גוברת את דפוסי הפעולה של המאבק נגד אפרטהייד לפני 40 שנה ● ישראל הופכת למנוף של שינוי

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

הירחון העברי ''השחר'', שבו כתב בן יהודה, 1879. הרושם ממאמרו היה עצום / צילום: ויקיפדיה

העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה

בדיוק לפני 145 שנה אליעזר בן יהודה הקדים את כל בני זמנו בהבנת הקשר בין הארץ לבין הלשון ● אבל את לשון ימינו הוא כנראה לא היה מבין

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ