גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלפי תביעות נגד עסקים: הכירו את שיטת מצליח של עורכי הדין

תביעות סרק ייצוגיות שעוסקות בהפרות של תקנות הגנת הצרכן נגד עסקים, הפכו בשנים האחרונות לתעשייה של ממש ● במקרים רבים חברות יעדיפו להתפשר, פשוט כי ההליך יעלה להן יותר ● בדיקת גלובס המבוססת על נתוני "תולעת המשפט" חושפת את התובעים הסדרתיים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock
אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

ביממה האחרונה געשה הרשת מסיפורו של רון יעקובי, בעלים של עסק לרהיטים בשם לאונרדו. לאחר שיעקובי שב מחמישה חודשי מילואים ברצועת עזה, הוא גילה כי הוגשה נגדו תובענה ייצוגית, שתג המחיר שהתובעים הצמידו לה הוא יותר מ־2.5 מיליון שקל. 

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר־הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות
בגלל תמונות באינסטגרם: מתמחה בעליון סיימה את תפקידה אחרי חודש בלבד

העוולה הנטענת: הצגת מחיר של מוצר כאילו הורד בעקבות הנחה, כאשר בעצם זה המחיר כבר תקופה ארוכה. תקנות הגנת הצרכן אוסרות על הצגת הנחה לתקופה העולה על 35 ימים ברצף, כדי לא להותיר בצרכן את הרושם שהוא עושה "עסקה טובה" ביחס לעסקה לכאורית שאינה רלוונטית עוד. הרבה מהוראות הגנת הצרכן הן כאלה - מבקשות להגן על צרכנים במסגרת פערי הידע המובנים שיש בינם לבין עוסקים.

הבעיה במשך הרבה מאוד שנים הייתה אכיפה. דפוסים בעייתיים, חלקם בתום־לב, המשיכו להתרחש, פשוט כי אף אחד לא עצר אותם. ברמה הציבורית, הרשות להגנת הצרכן לא נחשבה לרגולטור חזק ונקטה הליכים כלפי גופים רק במצבי קצה.

ברמת הפרט, לא היה כל תמריץ לתבוע. מי ילך לבית משפט על כמה עשרות או מאות של שקלים? אפילו הכנה לתביעות קטנות לא שווה את זה. הכנסתן של תובענות ייצוגיות לשוק וחקיקתו של החוק הנוגע להן ב־2006 שינו את המשחק. 

הרציונל היה ברור: כאשר הרבה מאוד אנשים נפגעים יחד, אבל לאף אחד מהם אין אינטרס לתבוע, העוולה תימשך. אם נאגד אותם, כשל השוק הזה ייפתר. יהיה מי שישתלם לו להגיש את התביעה, ומי שישתלם לו להפסיק להפר. תביעה של מיליוני שקלים נגד חברה תעניין אותה יותר מכמה מאות בודדות, וכמובן את מי שמגיש אותה.

 

מאבק אותנטי על זכויות?

תביעה יכולה לגבות לא מעט עבודה - של הכנה, של מחקר, של דיונים ולפעמים גם של מומחים, שרוצים בעצמם הרבה כסף. וכך נבנה המנגנון של הגמול לתובע ושכר־הטרחה לעורך דין.

כמו שאפשר יהיה למצוא ככה את מי שיגרום לציבור לדעת יותר מה מפרסמים לנו באופן סמוי או גובים מאיתנו ביתר - אפשר יהיה למצוא גם מי יעבוד קשה בשביל ייצוגית נגד מפעל מזהם, גוף שמדיר נשים או חברה שמפלה להט"בים. ואכן, דברים החלו להשתנות. המחיר הסופי לצרכן הפך ברור יותר, צרכנים מקבלים את תעודת האחריות עם המוצר, יודעים מה הוא מכיל, ויש גם הגנה - על קטינים ועל בעלי מוגבלויות.

הבעיה, כמובן, היא שזה לא נעצר שם. בעוד שהגמול ושכר־הטרחה פיתו עורכי דין להגיש תביעות שמקדמות את הציבור ותורמות לו, כך היו מי שזיהו הזדמנות עסקית. ככל שהפסיקה הלכה ונתנה סכומים גבוהים יותר להפרות של חובת הנגישות לבעלי מוגבלויות למשל, שתחילתן במאבק אותנטי לשוויון זכויות, היו מי שזיהו את הפרצה וחיפשו בכוונה מקומות שלא ממלאים אחר כל הכללים. 

כך גם לגבי הפרות של חוק הספאם (שאוסר על עסקים לסתום לנו את הפלאפון והמייל ללא הסכמה) והפרות שונות, חלקן אזוטריות למדי, של חוק הגנת הצרכן.

 

כמו "השקעה בנייר ערך"

החוק והפסיקה אינם מחייבים כיום פנייה מוקדמת לעסק לפני הגשת תובענה ייצוגית, ולכן גם מקרים שבהם ההפרה נעשתה בתום־לב ובטעות, יסתיימו בסכומים גבוהים ביותר, מבלי שלעסק ניתנה האפשרות להקטין את הנזק ולתקן.

בהרבה מקרים עסקים יעדיפו להתפשר פשוט כי עלויות ההליך יעלו להם יותר. לפעמים זה קורה אחרי שמוגשת תביעה. במקרים אחרים זה קורה עוד קודם, כאשר נשלח מכתב התראה עם תג מחיר. גם במקרים שבהם מוגשות תביעות וגם כאשר לא, ישנם רבים שיודעים שלא יגיעו להליך משפטי, ורוצים בזה. הליך עם ראיות לבדו יעלה הרבה כסף. יחד עם זאת, הם מבינים שיוכלו לגזור קופון של כמה עשרות אלפי שקלים, וזה לא רע. עורכי דין תיארו את זה לא פעם כ"השקעה בנייר ערך". אתה מגיש תביעה, ועוד כמה שנים ייצא לך ממנה משהו.

במקביל, בתי המשפט מוצפים גם כן, והם מעדיפים במקרים רבים לאפשר פשרות או "הסתלקויות" (מקרים שבהם אין כל הודאה מצד הנתבע, והתביעה נדחית בתמורה לסכום שישולם לקבוצה ולבעלי הדין), מהטעם הפשוט שניהול הליכים עד תום הוא אינסוף זמן.

ישנם כללים פסוקים לאישורים של פשרות והסתלקויות, והיועצת המשפטית לממשלה יכולה להתנגד גם היא. יש מקרים שזה קורה, כאשר מרגישים שטובת הציבור לא הוטבה, אלא רק האינטרסים של התובעים והנתבעים.

באחד המקרים דחה השופט רון סוקול מחיפה בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעת ספאם, לאחר שמצא שהמנגנון שהצדדים מצאו לא יפצה בפועל את מי שצריך. הם חזרו לשיעורי בית, ובסוף נקבע הסדר אחר; אולם לא תמיד זה קורה, ובמקרים רבים זה מסתיים כאמור הרבה לפני שזה מגיע בכלל לבית המשפט, ואין כל גוף שמפקח על זה.

על־פי נתוני צוות בין־משרדי שבדק את ההסדרים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות לרגל שינוי עתידי של החקיקה, ופרסם את מסקנותיו לפני כשנה, בשנים האחרונות ישנה עלייה מטאורית בהגשתן של תובענות ייצוגיות, שרק מיעוטן מגיע להכרעה שיפוטית. בשנת 2020 מתוך התיקים שהסתיימו (811 תובענות ייצוגיות), רק בכ־15% מההחלטות השיפוטיות התוצאה הייתה קבלת התובענה או אישורה כייצוגית (בפשרה, חדילה, קבלת התובענה או אישור התובענה כייצוגית). בכל יתר התיקים (688 תיקים) התובענה הסתיימה בבקשה של התובע ועורך דינו למחיקת התביעה (הסתלקות מהבקשה), מחיקה, דחיית התובענה או סילוקה על הסף.

בין השנים 2016־2021 רק כ־22% מהתובענות הייצוגיות הסתיימו בתוצאה המיטיבה עם הקבוצה המיוצגת. כלומר, במרביתם המוחלט של התיקים כלל לא נדרש היה להגיש תובענה ייצוגית, שכן או שהוגשה תביעה חסרת בסיס, או שהתביעה יכלה להסתיים בצורה יעילה יותר מבלי להטריח את המערכת השיפוטית העמוסה ממילא.

תגובות

אתר "תולעת המשפט" ערך בדיקה מקיפה הנוגעת להיקפי התביעות המוגשות. המספרים אינם מתייחסים למכתבי התראה שנשלחו לנתבעים קודם להגשת תביעה או במקומה, שאינם חשופים לציבור. הבדיקה נעשתה באמצעות בוט שמעתיק אוטומטית תיקים שנפתחים בבית המשפט ומאפשר מעקב אחריהם.

הסכומים נאספו באמצעות סריקה של מערכת "נט המשפט". מאחר שלעתים הסכומים המופיעים במערכת "נט המשפט" אינם סכומי התביעה המדויקים (למשל כאשר התביעה מוערכת ככזו שגבוהה מ־2.5 מיליון שקל על־מנת שתוכל לידון במחוזי), לעתים הופיע בניתוח של "תולעת המשפט" המספר "0", אף כאשר הסכום גבוה יותר.

מכל מקום, ב"תולעת המשפט" הבהירו כי בכל הנוגע לסכומים, מדובר בהערכה הקרובה מאוד למה שמופיע ב"נט המשפט". הבדיקה לא בוצעה על פני תקופה קונקרטית, אך עולה ממנה כי מסה משמעותית של התביעות הוגשו בעשור האחרון.

בהתאם לבדיקה עולה כי עורכי דין בולטים במיוחד במספר התביעות שהם מגישים הם למשל עו"ד מוחמד ספורי, שהגיש 2,745 תובענות ייצוגיות, מרביתן בגין נגישות, בסך כולל של כ־5 מיליארד שקל. עו"ד ד"ר גיא אלון, עולה מהנתונים, הגיש קרוב ל־800 תביעות ייצוגיות ב־3 השנים האחרונות, בסך כולל של למעלה מ־2.5 מיליארד שקל. עו"ד יעל הראל הגישה 321 תביעות, מרביתן בגין נגישות, בסך כולל של למעלה ממיליארד שקל. במקרה של הראל 110 מהתביעות הוגשו עם אותו תובע, כאשר מחציתן בחודש אחד - מאי 2023.

לטענת חבר הכנסת לשעבר אביר קארה - המוביל זה יותר משנה מאבק ציבורי בתובעים סדרתיים, הכולל הפגנות וניסיונות קידום חקיקה - עו"ד הראל גייסה למשרד בעל מוגבלות במטרה להגיש באמצעותו תובענות ייצוגיות. יצוין כי מנתוני "תולעת המשפט" עולים עורכי דין ובעלי דין נוספים המגישים עשרות תביעות דומות בפרקי זמן קצרים.

חבר הכנסת לשעבר אביר קארה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עו"ד מוחמד ספורי מסר בתגובה כי הוא "מייצג נאמנה את לקוחותיו, בין היתר נכי צה"ל, בתחום הנגישות, וימשיך להילחם במטרה להביא להנגשת מדינתנו". עוד הוא ציין כי "מספר ההליכים וסכום התביעות אינו משקף ואינו אומר כי מדובר בזכייה בסכומים האסטרונומיים". לדבריו, הוא "מתפרנס עם התובעים במעט, ופסקי הדין מדברים בעד עצמם".

עו"ד יעל הראל מסרה בתגובה: "רוב הליכי התובענות הייצוגיות התבררו, וחלקם עדיין מתבררים בימים אלה בבית המשפט, המקום הראוי לבררם. כך גם לגבי טענותיו של מר קארה, אשר יתבררו במסגרת ההליך המתאים ועל־ידי הגורמים המוסמכים".

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

התשואה באפריל נחתכה, אז למה מנהלי ההשקעות בטוחים שבקרוב שוק המניות ישוב לעלות?

החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי היכה באפיקי הגמל והפנסיה: באפריל נמחקה כשליש מהתשואה שהושגה ברבעון הראשון של השנה ● כלכלנים מסבירים כי החשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה מעיב על ביצועי שוק המניות, אבל מעריכים כי "לא תהיה מפולת"

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

דני דנון, הליכוד / צילום: דפי הירשפלד

האם בשנה האחרונה נהרגו יותר מ-140 עובדי סיוע הומניטרי ברחבי העולם?

איך סופרים כמה עובדי סיוע הומניטרי נהרגים ברחבי העולם? זה מורכב ● המשרוקית של גלובס

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

מפגינים באוניברסיטת קליפורניה, השבוע / צילום: Reuters, Aude Guerrucci

ניצולי ה־7 באוקטובר תובעים את מובילי המחאות בקמפוסים בארה"ב: "זרוע של חמאס"

אזרחים ששרדו את הטבח ביישובי הדרום, הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בווירג'יניה תביעה נגד ארגוני המחאות בארה"ב, בטענה לקשר ביניהם לחמאס ● בין היתר, צוין כי ראשיהם היו חברים בארגוני טרור ואף הכינו מסמכי תעמולה נגד ישראל, בטרם התרחש הטבח

גדי מזור, מנכ''ל BioCatch / צילום: Zelazny

בדרך להנפקה? השליטה בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ׳ נמכרת לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר

קרנות ההון סיכון האמריקאיות ביין קפיטל ומאבריק ונצ'רס מכרו מניות בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ' בהיקף המתקרב ל-750 מיליון דולר ● את המניות רכשה קרן הפרייבט אקוויטי פרמירה בעסקה ששיקפה לחברה שווי של 1.3 מיליארד דולר ● לפי הערכת גלובס, ביוקאץ' מועמדת להנפקה ישראלית בנאסד"ק במהלך השנתיים הקרובות

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE

לאחר חשיפת גלובס: בלומברג מדווחת כי טורקיה עוצרת לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל

בבלומברג דיווחו כי עדיין לא מדובר באישור רשמי, אלא בדיווח של גורמים טורקיים ● מוקדם יותר היום נחשף בגלובס כי בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף ● בנוסף, חברת התעופה הטורקית MNG מפסיקה לייבא מטענים לישראל

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

דרמה בנמלים: ארדואן אוסר על יצוא סחורות לאשדוד וחיפה

בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף - כך נודע לראשונה לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים ● מדובר בחוליה האחרונה של שרשרת אירועים שוותיקי הסוחרים עם טורקיה לא זוכרים כמותם, וקשה לדעת מתי וכיצד יסתיימו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

מאנגר ובאפט באסיפת משקיעים קודמת של ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

"מעבר לעידן חדש": האסיפה השנתית של ברקשייר כבר לא תהיה אותו הדבר

משקיעים נערכים לתחושת "כיסא ריק" בכינוס השנתי של ענקית ההשקעות ברקשייר האת'וויי בשבת ● זאת לאחר שבנובמבר שעבר הלך לעולמו צ'רלי מאנגר, יד ימינו הוותיק של המנכ"ל והמשקיע האגדי וורן באפט ● המשתתפים יחפשו רמזים לעתיד הניהולי של ברקשייר

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

מטוס של וויז אייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

חברת הלואו קוסט היחידה שפועלת כעת בישראל מבטלת טיסות

וויזאייר מבטלת טיסות מישראל למספר יעדים קרובים ● חברת הלואו קוסט ההונגרית לא הודיעה רשמית על ביטול הטיסות - אך בשעות האחרונות נוסעים התבשרו על ביטולים לטיסות לאיי יוון וליעדים קרובים נוספים ● רינאייר צפויה לחזור עם פתיחת טרמינל 1, ואיזי ג'ט רק בסוף עונת הקיץ הקרובה

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל מבלי להודיע על כך באופן רשמי ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר