גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מאבק סמכויות ואז מלחמה: מה עומד מאחורי הירידה בהכשרות המקצועיות?

בשנת 2023 חלה ירידה של 44% בהיקף ההכשרות המקצועיות ● בתקופת המלחמה חל שינוי באופי ההכשרות ובהיקפן, לטענת משרד הכלכלה כדי לתת מענה לצורכי המשק ● אז למה המומחים לא מרוצים?

מה עומד מאחורי הירידה בהכשרות המקצועיות? / צילום: Shutterstock, Jirsak
מה עומד מאחורי הירידה בהכשרות המקצועיות? / צילום: Shutterstock, Jirsak

למרות הבטחות גדולות והמלצות ועדות, ההכשרות המקצועיות בישראל הידרדרו ב־2023. על פי נתוני משרד הכלכלה, בשנה החולפת 7,637 אנשים קיבלו אישור להשתתף במסלולי הכשרה מקצועית בשיתוף מעסיקים, לעומת כ־13.7 אלף ב־2022, כלומר ירידה של 44%. הרוב הגדול מתוך המוכשרים ב־2023 משתייכים ל"מסלול חרבות ברזל" עם רף נמוך במיוחד לזמן ההכשרה, השכר (מינימום בלבד) ותקופת ההשמה.

ניתוח | האינפלציה נעצרה? הפער שבין נתוני הלמ"ס לעליות המחירים 
רון חולדאי מול אורנה ברביבאי: הנתונים מגלים - למי יש סיכוי גבוה יותר להיות ראש עיר? 

ב־2020, הגישה את מסקנותיה "ועדת 2030" בראשות פרופ' צבי אקשטיין, מנהל מכון אהרן למדיניות כלכלית. המסקנה העיקרית מהוועדה הייתה הצורך בהכשרות מקצועיות איכותיות: "הממצא המרכזי הוא שלמרות שהתשואה להכשרות קצרות הינה נמוכה ביותר, התשואה להכשרה מקצועית בהיקף משמעותי במונחי שכר ברוטו לפרט אינה נמוכה מהתשואה להשכלה אקדמית, במדינות שבהן קיימת מערכת הכשרה מפותחת".

על כן, קובעת הוועדה, יש לקבוע הכשרות מקצועיות עם תשואה של 4% לפחות על השכר (מחושבת כהפרש בין שכר הבוגרים לפני ואחרי הקורס), תוך מיקוד באוכלוסיות חלשות שפחות משתלבות בשוק העבודה ובשכר נמוך יותר.

 

ב־2022 זרוע העבודה במשרד הכלכלה החלה לפעול בנושא, אך עם הקמת הממשלה הנוכחית היא פוצלה למשרד נפרד, וההכשרות נקלעו למאבק סמכויות.

בהיעדר הסכמות בין שני הצדדים התוכנית הוקפאה במשך תשעה חודשים, עד שבספטמבר האחרון הוכרע שמשרד הכלכלה יקבל אותה. זאת למרות ששאר ההכשרות המקצועיות (שאינן בשיתוף מעסיקים) והסמכות הרגולטורית על הקורסים וההכשרות - נשארו במשרד העבודה. במשרד העבודה אומרים שעדיין לא ברור איפה נמצאת כל סמכות, וכך נוצרת סיטואציה בעייתית שהכסף והסמכות יושבים כל אחד במשרד שונה.

השוואה בין תפוחים לתפוזים

כחודש לאחר שמשרד הכלכלה לקח על עצמו את ההכשרות המקצועיות בשיתוף מעסיקים, פרצה המלחמה. אז גם התגלעה מחלוקת תקציבית בינם לבין משרד האוצר, וכשהם קיבלו את התקציב בחזרה הם הכריזו על "מסלול חרבות ברזל" במקצועות מסוימים ובדרישות מופחתות: משך ההכשרה המינימלי ירד מ־100 שעות ל־30 שעות בלבד, השכר המזכה המינימלי שהמעסיק צריך להציע ירד מ־20% מעל שכר המינימום לשכר מינימום בלבד, וזמן ההשמה המינימלי בעבודה החדשה ירד מחצי שנה - לחודשיים בלבד.

מתוך 7,637 אנשים שאושרה הכשרתם ב־2023 (בניכוי תשעת חודשי מאבקי הכוחות), 5,770 היו במסלול "חרבות ברזל" בעל הדרישות הנמוכות יותר. אולם, במשרד הכלכלה מתגאים בכך שהם הוציאו את כל ה־100 מיליון שקלים שהוקצו לכך עוד לפני סוף השנה.

במשרד מסבירים שהמטרה של המסלול היא להכשיר במהירות עובדים לחוסרים קונקרטיים בשוק העבודה, גם אם הם אינם משפרים את שכר העובד, אז למה המומחים לא מרוצים?

ניר ברקת, שר הכלכלה, במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

"30 שעות של הכשרה לא שוות כלום"

פרופסור צבי אקשטיין, שהוביל את הוועדה שקבעה מלכתחילה את הצורך בהכשרה מקצועית בישראל, זועם על הורדת הרף: "ההכשרות האלה של ה־30 שעות לא שוות כלום. זה בדיוק הפוך להמלצות של ועדת 2030 וכל הגופים המקצועיים: רוב ההכשרות צריכות להיות בין 300 ל־600 שעות. יש אינסוף מחקר, התשואה על ההכשרות הקצרות האלה היא אפס. הרף ששמנו להכשרות של עד 400 שעות זה 4%, ומעליהן זה 6%. אנשים שבאים להכשרות צריכים לקבל ידע וללמוד מקצוע רציני".

לשיטתו, הפיצול בין משרד הכלכלה ומשרד העבודה הוא "אידיוטי ורע. משרד הכלכלה ניסה להקים אגף חדש להכשרה מקצועית ונכשל - אין לו כוח־אדם, ואין לו צוות שמגדיר מה עושים". כך שלמעשה, לא ברור כלל מה התועלת בהתערבות הממשלתית בנושא, כאשר המקצוע בו מושמים משלם שכר מינימום בלבד ואפשרויות ההתקדמות ממנו לא בהכרח קיימות.

גם עו"ד טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121, העוסקת בקידום הכשרה מקצועית, מדגישה ש"צריך להשקיע בהכשרות איכותיות שנותנות ערך מוסף למשתתף, וצריך למדוד את זה ב־ROI (החזר להשקעה, ע"א). העמותה מובילה את "המקפצה", בה שותפים כ-50 ארגונים חברתיים ועסקיים, במטרה לקדם הכשרות מקצועיות במימון המדינה.

"30 שעות זה מעט ויש שאלה מה זה בדיוק משרת. שנים מנסים לשכנע למדוד את התועלת של הכשרות מקצועיות. מה צריך? לעקוב אחרי נתונים מנהליים של המשתתפים בהכשרות ולראות בכמה עלה השכר, ולהשוות לעלות ההכשרה. ככה מחשבים את התשואה על הקורס. עד היום זה לא נעשה בכלל".

לדבריה, "זו תוצאה של שנה שלמה של עיכובים משמעותים שהממשלה דחתה לתחתית סדר עדיפויות, וכל התחום הזה הלך מאוד אחורה. במקום להשקיע באנשים ולקדם אותם לתעסוקה איכותית, אפילו לא נותנים את החכות האלה. וזה לא שההיקפים היו מדהימים ב־2022".

חלק מההתאוששות הכלכלית מהמלחמה

גם בהשוואה לעולם, ואפילו לפני מסלול "חרבות ברזל", נראה שבישראל מתמקדים בכמות על חשבון איכות: בעוד שההוצאה הממשלתית על מדיניות פעילה בשוק העבודה היא שני שלישים פחות מזו המקובלת בממוצע מדינות ה־OECD, כמות האנשים שעוברים הכשרה היא גדולה יותר - 5.7% לעומת 4% בלבד ב־OECD. זאת בניגוד להמלצות ועדת 2030, שהתמקדה באיכות התעסוקה וקביעת מדדים להשגתה.

ככלל, אומרת טלי ניר, "הכשרות מקצועיות הן כלי חשוב כדי להבטיח לאנשים אופק תעסוקתי, מי שלא הולך לאקדמיה זקוק ללימודים על־תיכוניים מקצועיים כדי להתקדם בעולם העבודה".

בעיניה, במיוחד במצב הספציפי של ישראל, "בעזרת הכשרות מקצועיות, יהיה לנו קל יותר להתאושש כלכלית מהמלחמה. גם בקורונה דיברנו על זה, בואו ניקח את הזמן וניתן לאנשים קורסים במקום שיישבו בבית סתם. כך הם יחזרו עם מיומנויות חדשות וזה ישפר את התפוקה והפריון שלהם בעתיד. יש לזה גם היבט של חוסן, נפשי ורגשי - למה לקום בבוקר".

ממשרד הכלכלה נמסר: "מדובר בנתונים מעוותים ומגמתיים שאינם משקפים את המציאות. רמת ההכשרות, כמות ההכשרות ואיכות ההכשרות שברה שיאים שלא היו באף תקופה קודמת".

עוד כתבות

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן ● אזעקות בצפון: מטרה חשודה הופלה מעל מנרה ו-2 טילי נ"ט שוגרו לעבר הקיבוץ ● היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב: "יש מומנטום חדש בשיחות המו"מ" ● צה"ל תקף מטרות חיזבאללה בדרום לבנון ● מחבלים שנערכו לבצע ירי לעבר כוחותינו במרכז הרצועה חוסלו מהאוויר; מטוסי קרב תקפו אתר שממנו שוגרו רקטות לעבר אשדוד במהלך המלחמה ● עדכונים שוטפים

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

אילת / צילום: Shutterstock, StockStudio Aerials

אפילו הטילים כבר לא מרתיעים את משקיעי הנדל"ן בעיר הזו

דווקא בזמן מלחמה, המשבר בשוק הנדל"ן והריבית הגבוהה, אילת פורחת נדל"נית ● "המשקיעים חזרו לעיר והם סוגרים עסקאות עם קבלנים"

אברהם אסף / צילום: תמר מצפי

אברהם אסף, מייסד ובעל השליטה בקבוצת אמנת, נפטר בגיל 83

אסף הפך לבעל השליטה באמנת לאחר שרק לפני ארבעה ימים רכש את ההחזקות של שותפו לייסוד החברה, שמואל בר אור, (22.17%) תמורת כ-21.7 מיליון שקל ● מי שצפוי להמשיך אותו הוא בנו, סגן יו"ר החברה, ערן אסף

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

ג'ו ביידן ובנימין נתניהו / צילום: צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דיווח: מגעים לשיחה בין ביידן לנתניהו - ככל הנראה עוד היום

חייל צה"ל נפצע קל מירי שני טילי נ"ט אמש למנרה • תיעוד מתקיפות צה"ל ברצועת עזה ביממה האחרונה: מחבלים חמושים חוסלו, אתרי שיגור הושמדו • היערכות בישראל להוצאת צווי מעצר בין-לאומיים כבר השבוע נגד נתניהו, גלנט והלוי • עשרות מפגינים, בהם קרובי חטופים, חסמו אמש את איילון צפון והדליקו כתובת אש עם הכיתוב "חלאס" ● עדכונים בולטים 

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

השקל יטוס, הריבית תרד ומה יקרה לאינפלציה? התחזית האופטימית של בנק אוף אמריקה לישראל

בנק ההשקעות הוציא בחג תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית: הצמיחה ב-2024 תעמוד על 2.4%, לעומת צפי של 2% מצד בנק ישראל ותחזית לצמיחה כמעט אפסית של S&P ● במידה וחוסר הוודאות יתפוגג, מעריכים בבנק כי השקל יכול להתחזק ולהגיע לשער של 3.5 שקלים לדולר